פַּרְדֵּסטיעון יהודי למען בעלי החיים
התורה אוסרת לגרום לבעלי חיים צער מיותר.
אנחנו כבר לא צריכים בשר, חלב או ביצים. היום, תשובת התורה היא טבעונות.
דינים מהתורה, עתיקים מכל ויכוח מודרני על בעלי חיים, והכרעה אחת שעולה מהם. הצער שהם אוסרים הוא היום שגרה של התעשייה, מצולם וספור, והכשר לא משנה את זה. כל מקור בעמוד הזה מקושר למקורו בכל מקום שיש כזה, כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.
בעמוד הזה יש תצלומים או סרטונים של מה שעושים לבעלי חיים, ואולי גם של שחיטה. הם מוסתרים עד שתאשרו שגילכם 18 ומעלה.
האתר לא יכול לבדוק את התשובה, והיא נשמרת רק בדפדפן הזה.
לשמוע את זה מאסא קיסר
אסא קיסר הוא מורה אורתודוקסי שספרו, ולפני עיוור השלם, והשיעור הקצר שלו הפכו את הטיעון הזה למוכר. האתר הזה משתמש רק במקורות שיכול היה לבדוק במקור. אף פוסק לא פסק על קנייה, ואין צורך בכך: האיסורים כבר כתובים בתורה.
כל ההרצאות שלו ←צעד 1 · הדין
מאיפה זה מתחיל
התורה קוראת לבעל חיים נפש חיה, באותן המילים שהיא משתמשת בהן לאדם.
ומי שיודע מה עובר על הבהמה שלו, התורה קוראת לו צדיק.
יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי
משלי י״ב:י׳ מקור נוסף · בראשית א׳:ל׳
נֶפֶשׁ חַיָּה
בראשית א׳:ל׳ מקור נוסף · בראשית א׳:כ׳–כ״א
יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה... וְאֵת כׇּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם
בראשית א׳:כ׳–כ״א צער בעלי חיים
לגרום סבל לבעל חיים בלי צורך אסור מהתורה.
הגמרא לומדת את זה מהמצווה לפרוק חמור שרובץ תחת משאו, אפילו כשהוא של מי ששונא אותך.
צער בעלי חיים דאורייתא
בבא מציעא ל״ב ע״ב מקור נוסף · שמות כ״ג:ה׳
האם היא מרגישה?
הרמב"ם: צערה של אם על ולדותיה אינו שונה אצל בעל חיים ואצל אדם.
האהבה הזאת, הוא כותב, אינה באה מן השכל, ובעלי החיים חשים אותה כמונו.
פרת הרפורד, גזע לבשר, מנקה את העגל שזה עתה נולד לה, כעשרים דקות אחרי הלידה. ברוב רפתות החלב, העגל נלקח מאמו מיד אחרי הלידה.Jlenevez · CC BY 3.0 · מקור מורה נבוכים ג׳:מ״ח רוח החוק
אין ספק לאיזה כיוון החוקים האלה פונים.
אלוהים שאומר שרחמיו על כל מעשיו לא רוצה שיתעללו בבריות שלו. הוויכוח הוא רק עד כמה מגיעה אות החוק, לא לאן היא פונה.
לראות
עגל צעיר בשדה מואר שמש.David DeHetre · CC BY 2.0 · מקור וְרַחֲמָיו עַל־כׇּל־מַעֲשָׂיו
תהלים קמ״ה:ט׳
צעד 2 · ההיתר
האם זה היה הכרחי אי פעם?
כשהתורה מתירה בשר, המילה שלה לסיבה היא תאווה, לא רעב.
התפריט הראשון של האנושות לא כלל בעלי חיים. ההיתר הגיע אחר כך, כהיתר ולא כציווי.
עוד
רבי יוסף אלבו, מן הראשונים, כותב שבהיתר הבשר “לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע”.
טלה הרדוויק באזור האגמים באנגליה, עומד בעשב ומביט לאחור אל מי שמחזיק את המצלמה. וגר זאב עם כבש.Shaun Dunmall · CC BY-SA 2.0 · מקור כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... בְּכׇל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר
דברים י״ב:כ׳ מקור נוסף · ספר העיקרים ג׳:ט״ו
כי מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה ושטף אף ולמוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חנם... ואפילו מה שהתיר מהם לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך... הנה גלו בפירוש שאכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח
ספר העיקרים ג׳:ט״ו מאיפה הרצון מגיע
הסיפור היחיד בתורה על בשר שנאכל מתוך תאווה נגמר במקום שנקרא קברות התאווה.
למחנה היה אוכל. ה׳ נתן להם בשר חודש ימים, “עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא”. המקום נקרא על שם התאווה, לא על שם הבשר.
לראות
הנגב ליד עבדת. במדבר כזה השאירה התורה מקום בשם קברות התאווה, על שם הרצון ולא על שם הבשר.Mark Neyman / Government Press Office of Israel · CC BY-SA 3.0 · מקור הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף ה׳ חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה׳ בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי־שָׁם קָבְרוּ אֶת־הָעָם הַמִּתְאַוִּים
במדבר י״א:ל״ג–ל״ד מקור נוסף · במדבר י״א:כ׳
עַד אֲשֶׁר־יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי־מְאַסְתֶּם אֶת־ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם
במדבר י״א:כ׳
'רחמיו על כל מעשיו.' לא כתוב 'על כל בני האדם'.
מקור נוסף · תהלים קמ״ה:ט׳
וְרַחֲמָיו עַל־כׇּל־מַעֲשָׂיו
מה הוא רחום, אף אתה היה רחום.
הרחמים שלו לא נעצרים באדם, והוא לא מבקש מכם דבר שהוא לא עושה בעצמו.
הֱוֵי דּוֹמֶה לוֹ, מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם — אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם
צעד 3 · שותפות
המבחן
תגידו מה ההבדל בין הכלב שהייתם מגינים עליו לתרנגולת שבסככה.
הייתם עוצרים אדם שמכה כלב, ולהגן על הכלב לא עולה לכם כלום. להגן על התרנגולת עולה לכם משהו שאתם אוהבים. זה הבדל אמיתי, אבל הוא במה שאתם מקבלים, לא במה שהיא מרגישה.
כלב בשם טומהוק, נח על מרפסת בקליפורניה.Joe Parks · CC BY 2.0 · מקור שלוש תשובות אפשריות
יש רק שלוש דרכים לענות על זה, ולכל אחת יש מחיר.
תגידו שהסבל של התרנגולת לא נחשב, אף שהתורה אומרת שהוא נחשב וגם אתם אמרתם את זה כשזה היה כלב.
או תגידו מה הצורך שלכם; צורך אמיתי פוטר אתכם, וגם הטיעון הזה מודה בזה.
או תגידו מה ההבדל, חוץ מהטעם.
לראות
סטייק, כמו שמגישים אותו במסעדה. השאלה היא מה היה בצד השני שלו: צורך, או טעם.Alex Munsell · CC0 · מקור לפני עיוור
אסור לאפשר עוול. הרמב"ם מרחיב את זה למי שמחזק את הידיים שעושות אותו.
הוא מביא דוגמה של קנייה: לקנות מגזלן, אחרי הגזילה, מפני שזה מחזק את הגזילה הבאה.
הקו הצר ביותר של הגמרא הוא עבירה שלא הייתה קורית בלעדיכם. הכלל של הרמב"ם רחב יותר, והכסף הוא מה שמחזיק את הסככה.
עוד
הרמ"א מתיר את המכירה כשהחוטא יכול לקנות גם ממקום אחר, ומסיים במשפט שכולם מדלגים עליו: בעל נפש יחמיר לעצמו בכל מקרה.
לראות
תרנגולת אחת, בכלוב סוללה בפולין, 2019. הרצפה משופעת כדי שהביצים יתגלגלו החוצה. היא לא יכולה לעמוד כאן זקופה לגמרי.
וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ
ויקרא י״ט:י״ד מקור נוסף · רמב״ם, הלכות רוצח י״ב:י״ד
מקור נוסף · רמב״ם, הלכות גזילה ואבידה ה׳:א׳
אָסוּר לִקְנוֹת דָּבָר הַגָּזוּל מִן הַגַּזְלָן... שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְעוֹבֵר עַל... וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל
רמב״ם, הלכות גזילה ואבידה ה׳:א׳ מקור נוסף · עבודה זרה ו׳ ע״ב
מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס שֶׁל יַיִן לְנָזִיר... תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל... הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דְּקָאֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא
עבודה זרה ו׳ ע״ב מקור נוסף · רמ״א, יורה דעה קנ״א:א׳
אֲבָל אִם יְכוֹלִים לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר מוּתָּר לִמְכּוֹר לָהֶם כׇּל דָּבָר... וְיֵשׁ מַחְמִירִין וְנָהֲגוּ לְהָקֵל כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה וְכׇל בַּעַל נֶפֶשׁ יַחְמִיר לְעַצְמוֹ
רמ״א, יורה דעה קנ״א:א׳
צעד 4 · העובדות
מה השתנה
ההלכה נשארה כמו שהייתה. החווה השתנתה.
בחווה הישנה הייתה חצר, וחקלאי שהכיר את בעלי החיים שלו. מה שהחליף אותה מגדל הודים כבדים כל כך שכל התעשייה תלויה בהזרעה מלאכותית ביד.
בקסט ודיימונד, הזרעה מלאכותית בעופות
המספרים
2,600 בשנייה
כך מספר בעלי החיים היבשתיים שנהרגים למאכל בכל שנייה. 83 מיליארד בשנה, ו-75 מיליארד מהם תרנגולות.
רצפת לול פיטום רגיל, במבט מלמעלה: עופות צעירים לבשר, צפופים זה ליד זה על המצע.
ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, FAOSTAT, 2022 10 בעלי חיים יבשתיים בשנה לכל אחד מאיתנו, בממוצע העולמי
שמונים ושלושה מיליארד נהרגים בשנה אחת, מחולקים בין שמונה מיליארד בני אדם, הם בערך עשרה לאדם. מי שמפסיק לקנות מפסיק לשלם על החלק שלו, כל שנה, לשארית חייו.
לראות
מכלאת פיטום לבקר בניו מקסיקו: מאות בעלי חיים על אדמה חשופה, בלי מרעה בתמונה.Quintin Soloviev (2024) · CC BY 4.0 · מקור מקור נוסף · ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, FAOSTAT (2022)
היום הראשון הוא היום האחרון של רוב האפרוחים הזכרים
אפרוחים זכרים לא מטילים ביצים, אז תעשיית הביצים הורגת אותם ביום שהם בוקעים, מיליארדים בשנה. גרמניה אסרה את זה ב-2022.
לראות
אפרוח בן שבוע או שבועיים, יושב בכף יד. תראו כמה הוא קטן. אילו בקע במדגרה של תעשיית הביצים והתברר כזכר, הוא לא היה חי עד היום: את הזכרים הורגים בבוקר הראשון שלהם, מיליארדים בשנה.Tushar Hossain · CC BY-SA 4.0 · מקור קראוטוולד-יונגהנס ואחרים, 2018 5 דקות עם העגל מספיקות כדי להיקשר אליו
כשלקחו את העגל, כל פרה במחקר הראתה מצוקה. שתים עשרה שעות אחר כך היא עדיין זיהתה אותו.
עוד
אילו זה היה אתם, הייתם עדיין מחכים לשמוע אותו.
הגמרא אומרת את זה כדבר שכולם ידעו: יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. התורה לא לוקחת ולד למזבח לפני שהיה שבעה ימים תחת אמו. הרפת לוקחת אותו בתוך יום אחד.
הדסון ומולורד, 1977 מקור נוסף · פסחים קי״ב ע״א
יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינַק פָּרָה רוֹצָה לְהָנִיק
פסחים קי״ב ע״א מקור נוסף · ויקרא כ״ב:כ״ז
שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ
ויקרא כ״ב:כ״ז
איך זה נראה
ביצים
הכלובים האלה צפופים וריקים מדי בשביל מה שתרנגולת רוצה לעשות. הביצים מתגלגלות החוצה בין הסורגים, והתרנגולות לא יוצאות לעולם.
תרנגולות מטילות בכלובי סוללה, בסטוס, ברזיל. הביצים מתגלגלות על המסוע שמתחתן.
לראות את שאר התיעוד (13)
ביצים
תרנגולת מטילה בישראל. את המקור שלה קטמו כשהייתה אפרוחית, כדי שעופות בצפיפות לא יפצעו זה את זה, והכלוב שחק את הנוצות מהצוואר שלה.
תרנגולת מטילה בשפר, ישראל, ינואר 2012. המקור שלה קוצץ כשהייתה אפרוח כדי שציפורים צפופות לא יפצעו זו את זו, והקרחות הן המקומות שבהם הכלוב שחק את הנוצות. מדעני האיחוד האירופי אומרים שהקיצוץ כואב וצריך להיפסק; הוא עדיין הנוהג הרגיל.
עוף
לול חופש, עם פתחים החוצה. זה הקצה ההומני של התעשייה, וגם הוא נראה ככה.
בתוך לול פיטום של גידול חופשי, צפוף מקצה לקצה בעופות.
ביצים
זו המכונה במדגרה בישראל. אפרוחים זכרים לא מטילים ביצים, אז ביום שהם בוקעים הם יורדים במשפך הזה.
המכונה עצמה, במדגרה ישראלית ב-2014. אפרוחים זכרים אינם מטילים ביצים, ולכן ביום שהם בוקעים הם יורדים למשפך הזה. זה שקט, נקי, ועל גלגלים. אין בתמונה שום דבר קשה לצפייה; התמונה היא איך שהתעשייה נראית כשאף אחד לא מצלם.
חלב
נולד ב-27 ביולי 2014 ברפת בישראל ונלקח מאמו באותו יום. התג הוא השם היחיד שהוא יקבל.
מספר 556, נולד ב-27 ביולי 2014 ברפת ישראלית ונלקח מאמו באותו יום.
חלב
היא הולכת אחרי הגרור עם העגלים. עגלי חלב נלקחים תוך יום מהלידה, כדי שאפשר יהיה למכור את החלב.
עגלי חלב שזה עתה נולדו נלקחים, ופרה הולכת אחריהם, מצולם. הכתוביות בסרטון פונות לצופה ישירות והן של מי שפרסם אותו, לא של העמוד הזה.
חלב
מעון העגלים ברפת קיבוצית בישראל. הנולדים נלקחים מאמם מיד ומוחזקים אחד בכל כלוב, מתחת למנורת חימום.
פינת העגלים ברפת קיבוצית בישראל, 2016. עגלים שזה עתה נולדו נלקחים מאמם מיד ומוחזקים אחד לכלוב תחת מנורת חימום. החלב שהיה אמור להיות שלהם הוא החלב שנמכר.
חלב
לכאן הולך עגל ברפת בישראל אחרי שמפרידים אותו מאמו. הוא מקבל מנורה אחת, קצת קש, ואף אחד.
עגל ברפת ישראלית, 2014, במכלאה שאליה הוכנס אחרי שהופרד מאמו. במכלאה יש מנורה אחת וקצת קש, ואין בה אף בעל חיים אחר.
חלב
לכאן הולכת עגלת חלב אחרי שנלקחה מאמה. בכל תא עגל אחד, לבד.
מלונות עגלים: הדיור הסטנדרטי לעגלה ברפת חלב אחרי שהיא נלקחת מאמה. קטע קמפיין ערוך — הכתוביות והתמונה המשולבת שייכות למי שפרסם אותו, והחומר עצמו אינו נושא ייחוס משלו.
חלב
רפת. כל פרה קשורה למקומה בצוואר, וגם העגל שמאחוריה קשור.
רפת קשירה בפולין, 2014. כל פרה קשורה למקומה בשרשרת סביב הצוואר. זו שמביטה בכם היא אם, שמחזיקים אותה כל הזמן בתקופת חלב, ואת העגלים שלה לוקחים ממנה.
בית מטבחיים ישראלי
עגל במכלאת ההמתנה של משחטה בישראל, מחכה לתורו. ההשגחה הכשרה מתחילה בסכין. זה החלק שלפניה.
עגל במכלאת ההמתנה של בית מטבחיים ישראלי, 2013, מחכה לתורו. השגחת הכשרות מתחילה בסכין, וזה החלק שלפניה.
בית מטבחיים ישראלי
רצפת השחיטה במשחטה בישראל, בשניות שאחרי החיתוך. אם היא עדיין הייתה בהכרה אי אפשר לדעת מצילום. מה שאפשר לדעת הוא הרצפה, וזה החלק שההשגחה הכשרה כן בודקת.
רצפת השחיטה בבית מטבחיים ישראלי, 2005, בשניות שאחרי החיתוך. אי אפשר לדעת מתמונה אם היא עדיין הייתה בהכרה. מה שכן אפשר לראות הוא הרצפה. זה החלק שהשגחת הכשרות כן בודקת.
בית מטבחיים ישראלי
אותה רצפה כמה דקות אחר כך. דלת הפלדה העגולה היא התא שהופך כל בהמה על גבה לחיתוך, אחת אחרי השנייה.
אותה רצפה, דקות אחר כך. דלת הפלדה העגולה היא המכלאה המסתובבת שמפילה כל בעל חיים על גבו לקראת החיתוך; השרשרת היא להנפה.
הודו
הזן שלה פותח כך שהיא כבדה יותר ממה שהרגליים שלה בנויות לשאת, והזכרים בזן שלה כבר לא מצליחים להזדווג באופן אמין, ולכן התעשייה מרבה אותם בהזרעה ידנית.
תרנגול הודו צעיר בסככה מסחרית.
צעד 5 · הצורך
הקו של הרב משה
צורך מצד אחד, טעם מצד שני.
הרב משה פיינשטיין התיר מעט צער כדי שהבשר יהיה טעים יותר, ואסר לגדל עגלים לבשר לבן, שבו התועלת היחידה הייתה מראה הבשר.
הרב משה עצר שם. טעם הוא לא צורך: המילה של התורה לזה היא תאווה. שאלו את עצמכם באיזה צד נמצאת הסיבה שלכם.
וְהִנֵּה לְאֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂין זֶה אִיכָּא וַדַּאי אִסּוּר דְּצַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, דְּאַף שֶׁהֻתַּר לְצֹרֶךְ הָאָדָם הוּא כְּשֶׁאִיכָּא צֹרֶךְ... אֲבָל לֹא לְצַעֲרָם בְּעָלְמָא, שֶׁזֶּה אָסוּר אַף אִם יִהְיֶה לְאֶחָד הַרְוָחָה בָּזֶה... וּבַעֲלֵי נֶפֶשׁ אֵין לָהֶם לֶאֱכֹל כְּלָל מֵעֲגָלִים כָּאֵלּוּ
אגרות משה, אבן העזר ד׳:צ״ב מקור נוסף · רמ״א, אבן העזר ה׳:י״ד
כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם אִיסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... וְלָכֵן מוּתָּר לִמְרוֹט נוֹצוֹת מֵאֲוָזוֹת חַיּוֹת וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... הָעוֹלָם נִמְנָעִים דַּהֲוֵי אַכְזָרִיּוּת
רמ״א, אבן העזר ה׳:י״ד מקור נוסף · דברים י״ב:כ׳
כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... בְּכׇל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר
דברים י״ב:כ׳ תנו שם לצורך
רק צורך אמיתי יכול להצדיק סבל חמור כמו זה שבסככה.
צורך אמיתי עדיין נחשב: מחלה, גוף שלא סופג מה שהוא צריך, עוני בלי מזון אחר. בית שעוד לא מוכן מגביל את השולחן המשותף, לא את מה שאתם קונים ואוכלים בעצמכם.
לגבי כל השאר, דיאטנים אומרים שתזונה טבעונית מתוכננת יכולה להיות מספקת למבוגרים.
עוד
צורך אמיתי מכסה בדיוק את מה שהוא מכסה, ולא יותר.
טעם, הרגל, נוחות ומה שאנשים יחשבו אינם צורך.
דוכן ירקות בשוק בורו בלונדון. לכל דור שקדם לנו, לחיות בלי מזון מבעלי חיים היה סיכון אמיתי, עד שוויטמין B12 בודד ב-1948.Jack Gavigan · CC BY-SA 3.0 · מקור האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה, 2025 הכשרות היא לא סוף הסיפור
פסק שהבשר מותר באכילה מעולם לא התיר את הצער שמאחוריו.
פוסק בכיר קיבל תיאור כתוב של המעשים, הודה שייתכן מאוד שזה צער בעלי חיים, והתיר את הבשר בכל זאת.
זה המקור החזק ביותר נגד הטיעון הזה.
הוא פסק שמותר לאכול את הבשר, לא שמותר להמשיך לשלם על מה שהוא הודה בו. שום פוסק לא פסק על זה, ואין צורך: האיסורים של התורה עצמה כבר עונים על כך.
הרב שמואל קמנצקי, חקירה 24 מותר, ובכל זאת לא עושים
הרמ״א מתיר למרוט אווז חי, ומיד כותב שהעולם נמנעים כי זו אכזריות.
אותו משפט עצמו הוא המקור לכלל שכולם נשענים עליו: צורך של אדם מתיר את זה. תקראו גם את מה שבא מיד אחריו.
עוד
מה שמותר הוא המינימום, לא הרף. מעשה יכול להיות מותר בדין ועדיין דבר שהעולם נמנע ממנו, והפוסק שכותב את ההיתר הוא זה שאומר לכם את זה.
כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם אִיסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... וְלָכֵן מוּתָּר לִמְרוֹט נוֹצוֹת מֵאֲוָזוֹת חַיּוֹת וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים... הָעוֹלָם נִמְנָעִים דַּהֲוֵי אַכְזָרִיּוּת
רמ״א, אבן העזר ה׳:י״ד
הַהַכְרָעָה
בלי צורך אמיתי, לקנות בשר, חלב או ביצים זה עוול, והתורה אוסרת את זה. היו טבעונים, מהארוחה הבאה.
התשובה
איפה זה נגמר
בחזון הנביאים על אחרית הימים, גם האריה אוכל תבן.
הרמב"ם קורא את הזאב והכבש כמשל, ושום דבר כאן לא צריך שזה יהיה כפשוטו. גם משל אומר איך הסוף אמור להיראות.
עוד
למה האריה יאכל תבן? האברבנאל: כי אכילת בשר מולידה אכזריות, וביום ההוא אין כזאת.
וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ... לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל־הַר קׇדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־ה׳
ישעיהו י״א:ו׳–ט׳ מקור נוסף · רמב״ם, הלכות מלכים י״ב:א׳
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בִּישַׁעְיָה... מָשָׁל וְחִידָה... וְלֹא יִגְזְלוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ. אֶלָּא יֹאכְלוּ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּנַחַת
רמב״ם, הלכות מלכים י״ב:א׳ מקור נוסף · אברבנאל, ישעיהו י״א:ז׳
וענינו אצלי שאכילת הבשר לבעלי חיים, מוליד בו אכזריות חמה ותכונה רעה... כשנתן הקדוש ברוך הוא רשות לנח ולבניו לאכול בשר אמר... אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מפני שחשש שמפאת האכזריות והזדון אשר יתילד בהם מאכילת הבשר יהרגו איש לאחיו
אברבנאל, ישעיהו י״א:ז׳
בין עדן לבין העולם שהנביאים הבטיחו, הבחירה שבאמצע היא שלכם.
מבין השלושה, רק האמצע עוד לא נקבע, ואתם אלה שקובעים אותו.
עוד
הושע קורא ליום האחרון ההוא ברית, שנכרתת עם חיית השדה, עוף השמים ורמש האדמה.
מקור נוסף · ישעיהו י״א:ו׳–ט׳
וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ... לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל־הַר קׇדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־ה׳
מקור נוסף · הושע ב׳:כ׳
וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה
זה לא עניין שולי. זה לב היהדות.
זה עניין של מה שהכסף של יהודי רשאי לשלם עליו, ומה שהוא בונה.
מה אנשים אומרים
מה שכולם כבר שמעו
“אני יודע שזה לא בסדר. אמשיך לאכול בכל זאת.”אז כל שלב כבר שלכם, ומה שמחזיק אתכם הוא תאווה.
אף אחד לא מבקש מכם להפסיק לרצות. התלמוד אומר שמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, ועכשיו אתם יודעים. התחילו מהארוחה הבאה.
הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין
“אלוהים נתן לנו שלטון.”לרדות פירושו להיות אחראים עליהן, לא הבעלים שלהן.
הגמרא אומרת שאותו פסוק לא התיר לאדם הראשון בשר: לרדות בהם, לא לאכול אותם. ואותה תורה מציבה אותו בגן כדי לעבוד אותו ולשמור אותו.
עוד
כשעגל הסתתר תחת גלימתו של רבי והוא אמר לו "לכך נוצרת", השמיים ענו בשלוש עשרה שנות ייסורים.
לְעׇבְדָהּ וּלְשׇׁמְרָהּ
“זה טבעי.”בעולם הראשון של התורה, שום דבר לא נהרג בשביל אוכל.
גם אם זה היה טבעי, לא היה נובע מזה כלום; גם מחלה היא טבעית. ואין שום דבר טבעי בכלוב סוללה, או בטחינת אפרוחים זכרים חיים ביום שבקעו.
עוד
אנחנו לא אריות, ואנחנו לא רעבים.
“גברים אמיתיים אוכלים בשר.”איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
זו התשובה של בן זומא בפרקי אבות.
עוד
לפי המבחן הזה, גבורה נמדדת במה שאדם מסוגל לוותר עליו.
אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ
“אז תרנגולת שווה כמו בן אדם?”לא. האדם נברא בצלם אלוהים, ובעלי החיים לא.
צער של בעל חיים דוחה איסור דרבנן בשבת. חיי אדם דוחים את התורה עצמה. שניהם נחשבים, ולא באותה מידה.
עוד
הטיעון הזה מעולם לא היה זקוק לשוויון. הוא צריך שהסבל של בעל חיים ייחשב למשהו, והתורה אומרת שהוא נחשב.
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
“זו המסורת שלנו.”לכל יהודי לפניכם חסר מה שיש לכם: דרך לחיות היטב בלי מזון מבעלי חיים.
התורה התירה בשר לתאווה, אף פעם לא לכלוב. ועד הדור שלכם, אף דור לא יכול היה להישאר בריא באופן אמין בלי מזון מבעלי חיים.
“סוף בהמה לשחיטה.”זה אומר שסוף כולם למות. זה משפט על המוות, לא על מה שבעלי חיים נועדו לו.
רבי יוחנן היה אומר את זה כשסיים את ספר איוב: סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה, אז אשרי מי שהולך מהעולם בשם טוב. כשקוראים את כולו, זה עליכם.
עוד
הוא מתאר מה קורה לבעלי חיים בעולם שבו בני אדם שוחטים אותם. הוא לא אומר שבשביל זה הם נבראו, והפעם היחידה שחכם אמר את זה לעגל בפניו, הוא סבל על כך.
סוֹף אָדָם לָמוּת וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה, וְהַכֹּל לְמִיתָה הֵם עוֹמְדִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה
מה שנשמע כמו הלכה
“שחיטה היא הומנית.”דיני השחיטה עוסקים ברגע הסכין. הם לא עוסקים בחודשים שלפניו.
היא מכסה את השניות האחרונות של החיים.
עוד
היא לא מכסה את הכלוב, את הסככה, את המשאית, או את החודשים שלפני הסכין. פוסק בכיר הודה שייתכן מאוד שהמעשים האלה הם צער בעלי חיים אסור, ובכל זאת התיר את הבשר.
“יש מצווה לאכול בשר ביום טוב.”המצווה היא לשמוח בחג, והתורה מעולם לא קבעה את האוכל.
הבשר במאמר הזה היה קורבן החגיגה, שנאכל מהמזבח בירושלים.
עוד
אותו חכם אומר שמשחרב הבית, השמחה היא ביין.
המגן אברהם פוסק שאפילו בשבת, מי שלא רוצה בשר לא חייב, ושהחובה הייתה בזמן שבית המקדש היה קיים.
בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר... וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן
“יש על זה הכשר.”הכשר מעיד על הבשר, לא על החיים שמאחוריו.
פוסק בכיר קיבל תיאור של המעשים בחוות התעשייתיות, הודה שייתכן מאוד שהם צער בעלי חיים אסור, ופסק שהבשר נשאר מותר באכילה.
עוד
הכשר עונה על השאלה אם מותר לאכול את הבשר. אם מותר לכם לשלם על האופן שבו גידלו אותו, זו שאלה אחרת, והאיסורים של התורה עצמה עונים עליה.
“הרב שלי היה אומר.”שאלו אותו אם הסככה בסדר, לא רק אם הבשר כשר.
פסק שהבשר מותר הוא לא פסק שהסבל בסדר.
ואף פוסק היום לא יכול לאסור בשר על כל ישראל: לזה צריך את הסנהדרין הגדולה, ואין לנו. האיסור על סבל מיותר כבר קיים.
עוד
פנים אל פנים, ההלכה אומרת שאסור לו לשתוק.
“זו בחירה אישית.”זו הבחירה שלכם. זו גם קנייה, ובקצה השני שלה יש בעל חיים.
מה שאתם קונים משלם על הבא בתור, והכסף עדיין שלכם גם כשידיים אחרות עושות את העבודה.
עוד
הגמרא אומרת שכל ישראל ערבים זה בזה. חלק קטן בעוול הוא עדיין חלק בו.
כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה
“מישהו אחר יקנה את זה בכל מקרה.”גם מגזלן היו קונים אחרים, והרמב"ם עדיין אוסר לקנות ממנו.
הקנייה מחזקת את הגזילה הבאה. והרמ"א מוסיף: בעל נפש יחמיר לעצמו.
אָסוּר לִקְנוֹת דָּבָר הַגָּזוּל מִן הַגַּזְלָן... שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְעוֹבֵר עַל... וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל
“החקלאי לא יהודי.”החווה גורמת את הסבל כדי למלא הזמנות, וההזמנה היא שלכם.
הטיעון הזה לא טוען שהחקלאי מחויב. הוא נשען על מה שהקונה עושה.
עוד
האיסור לסייע לעוברי עבירה חל גם על סיוע לגוי: אחת הדוגמאות הראשונות בתלמוד היא להושיט אבר מן החי לבן נח.
מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס שֶׁל יַיִן לְנָזִיר, וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״
“התורה מצווה על קורבנות.”האיסור הוא על הסבל בחייו של בעל החיים, לא על מותו.
אפילו המזבח לא קיבל עגל לפני שהיו לו שבעה ימים עם אמו. הרפת לוקחת אותו בתוך יום.
עוד
התורה מצווה על קורבנות ומתירה שחיטה, והטיעון הזה לא חולק על אף אחד מהם.
שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ
חצאי פתרונות
“אני אוריד בשר.”הקו עובר בטבעונות. ביצים משלמות על המדגרה, וחלב על העגל שנלקח מאמו.
רוב האפרוחים הזכרים שבוקעים במדגרות של תעשיית הביצים נהרגים ביום שבו בקעו.
עוד
מה שקובע הוא על מה אתם משלמים, לא אם אתם אוכלים את הבשר עצמו.
צער בעלי חיים דאורייתא
“אשאיר רק דגים.”גם דג הוא נפש חיה, וככל הנראה דגים מרגישים כאב.
המילה הראשונה של התורה לדג היא נפש חיה.
עוד
דג שמזריקים לו חומר מגרה משפשף את המקום, מתנדנד, ומפסיק לאכול.
יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה... וְאֵת כׇּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם
“אני קונה רק הומני.”תווית 'הומני' עדיין משלמת על המדגרה ועל דיר העגלים.
אכפת לכם מספיק כדי לחפש חווה טובה יותר, אז הסתכלו עד הסוף: האחים של תרנגולת מטילה נהרגים ביום שהם בוקעים, גם כשמגדלים אותה בעדינות, ופרה נותנת חלב רק כי ילדה עגל.
עוד
הקנייה היחידה שלא משלמת על שום חלק מזה היא לא לקנות.
גם סטייק ממרעה עונה על תאווה, לא על צורך, והתורה מתירה לצער בעל חיים רק לצורך אמיתי.
צוואת רבי יהודה החסיד אמרה למשפחתו לא לגדל אפרוחים בכלל, כי אף אחד לא יכול לשמור מספיק טוב כדי שלא יהיה להם צער.
יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי
“צמצמתי.”צמצום עונה על 'כמה'. השאלה הייתה 'אם בכלל'.
איסור לא מקיימים בחצאים: חצי מהצער המיותר הוא עדיין מיותר. בכל פעם שאתם עדיין קונים, אתם משלמים על בעל החיים הבא.
עוד
סיימו את מה שהתחלתם, מהארוחה הבאה.
כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... בְּכׇל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר
השאלות המעשיות
“אני צריך את החלבון, וזה יקר.”תזונה טבעונית מתוכננת היטב יכולה לתת למבוגרים די מכל רכיב תזונתי.
זו העמדה הנוכחית של האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה. תצטרכו תוסף אחד, B12.
עוד
אם הכסף באמת לא משאיר לכם מזון אחר, זה צורך אמיתי. אם לא, המחיר הוא העדפה.
“גם צמחים מרגישים כאב.”אם צמחים נחשבים, אכילת בעלי חיים צורכת יותר צמחים.
להאכיל יבולים לבעל חיים ואז לאכול את בעל החיים דורש יותר יבולים, יותר אדמה ויותר מוות מאשר לאכול את היבולים.
עוד
מאה גרם חלבון מבקר דורשים בערך 164 מטר רבוע של אדמה. מטופו, בערך שניים.
“המשפחה שלי בחיים לא תלך על זה.”שלום בית מגביל את השולחן המשותף, לא את הצלחת שלכם.
שלום בית גובר על נר חנוכה וגובר על קידוש, אז אף אחד לא מבקש מכם לריב עם המשפחה. שאלו את הרב שלכם על אילו סכסוכים בבית זה חל, והתחילו מהאוכל שלכם בלי לשנות את של אף אחד אחר.
עוד
אולי תתגעגעו לחלק מהאוכל, וזה הפסד אמיתי, אבל הנרות והקידוש נשארים, וגם האנשים.
נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנוּכָּה — נֵר בֵּיתוֹ עָדִיף, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ
איפה זה משאיר אתכם
כמעט אף אחד מאיתנו לא בחר בזה.
נולדנו לתוך זה וגדלנו על זה, ורובנו חיינו כך שנים. אף אחד כאן לא מאשים אתכם.
אי אפשר לחזור ולא לדעת את זה.
מכאן והלאה אותה קנייה היא מעשה אחר, כי עכשיו אתם יודעים מה עומד מאחוריה.
עוד
אין עכשיו כיסא ניטרלי: גם להשאיר את זה לא מוכרע זו החלטה, וזה המחיר של לדעת.
לראות
אי אפשר לשלם למישהו שיבעט בכלב ולהגיד שאתם רק צופים מהצד.
כל קנייה היא הזמנה לבעל החיים הבא, ומי שמשלם הוא מי שמזמין.
עוד
בשר, חלב וביצים באים מאותה תעשייה ומאותו צער. הפסיקו לשלם עליהם.
אם משהו מזה נשאר אתכם, תעשו עם זה משהו כל עוד זה טרי.
אף אחד לא משנה את הדרך שבה הוא חי עד שמשהו נוגע בו, ומשהו נגע.
'מותר' עונה על 'מותר?'. הוא מעולם לא ענה על 'ראוי?'.
שתי השאלות אמיתיות, ורק השנייה היא על איזה אדם אתם רוצים להיות.
זה בידיים שלכם עכשיו.
אף אחד לא אמר לכם קודם. היום אתם יודעים.
הצעד הראשון שלכם
הארוחה הבאה שלכם.
המבחן של הרמב"ם לתשובה שלמה נכנס בארוחה אחת: אותה הזדמנות חוזרת, ואתם נמנעים. תנו שם למנה עכשיו, גם אם האוכל היחיד שאתם בוחרים הוא שלכם.
עוד
ואז עשו אותו דבר בכל ארוחה שאחריה, בלי תאריך סיום.
התחילו לקחת B12 השבוע. זה התוסף שכל טבעוני צריך.
אֵי זוֹ הִיא תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה? זֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ דָּבָר שֶׁעָבַר בּוֹ, וְאֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וּפֵרַשׁ וְלֹא עָשָׂה מִפְּנֵי הַתְּשׁוּבָה
כל המקורות באתר, עם קישור למקור בכל מקום שיש כזה.
אותו טיעון בלי פסוקים, למי שלא מחפש הלכה, נמצא כאן. הטיעון המלא באנגלית, לפי פרקים, מתחיל בפרק הראשון, הדין.